כבר זמן רב שאני עוסקת בפוליטיקה ובמיוחד בדרך שבה משווקים הפוליטיקאים את עצמם ולכן בחרתי להתמקד בעבודתי בקמפיינים הפוליטיים של הפוליטיקאים ובשאלה האם הם חיוביים או שליליים, רודפי פרסום ורייטינג או מכבדים את סביבתם.
הקמפיינים הפוליטים משפיעים על העם, על הפוליטיקאים, על התקשורת וכמובן על העתיד של המדינה.
יש שני סוגים של קמפיינים שאני הגדרתי- חיובי ושלילי. קמפיין חיובי זה קמפיין שמראה מה טוב בפוליטיקאי שמפרסם אותו, קמפיין שלילי זה קמפיין שמראה מה רע בפוליטיקאים אחרים. לכל סוג קמפיין כזה יש השפעה על העם ועל הבחירות.
הקמפיינים השליליים מבוססים יותר על מה שישיג רייטינג למועמד שפרסם אותם והם כנראה יגיעו מהר יותר לתקשורת, לחדשות…
הקמפיין החיובי הוא בעל פחות רייטינג אך בעל משמעות אמיתית. זה קמפיין שמראה לציבור למה כדאי לבחור בי ומה עשיתי טוב. הקמפיין הזה הוא קמפיין שלא רודף רייטינג ויש בו תוכן שהוא מהותי. ישנם קמפיינים חיוביים אך בעצם, הם רודפי רייטינג ולא עוסקים במהות (לפי הכתבה "איך מבדילים בין תועמלן לסוס       ). החיסרון בקמפיין חיובי זה שיש לו פחות רייטינג ויש לתקשורת פחות עניין בו וכפי שאנחנו יודעים, לתקשורת ולזמן המסך של כל פוליטיקאי יש משמעות והדבר מתרגם את עצמו גם בקלפי.
ההשפעות של סוגי הקמפיינים השונים (בנוסף עם משך השימוש בהם והעוצמה שלהם) משפיעים ישירות על העם. למשל, ביבי מתייג את כל השמאלנים כרעים כבר תקופה לא קצרה ואנחנו רואים פילוג משמעותי בעם, עד סף השנאה בין שני הצדדים.
בכתבה "קמפיין נגטיבי: מדברים בשתי שפות"  מסבירים את דעתם של אנשים שמתנגדים לקמפיינים השליליים של ליברמן. הם חוזרים ואומרים שהתגובות הקשות והנוראיות ברשת מתאפשרות כתוצאה מהקמפיין השלילי והסכנה שזה יגיע גם לרחובות גדולה וממשית.
פה גם הדילמה. האם לקבל יותר רייטינג וכנראה שגם עוד הצבעות או להיות ישר ומכבד? הרי יש יתרונות וחסרונות לשני הצדדים, שהוצגו.
הדילמה והנושא רלוונטים למציאות של חיינו. היום, חודש אפריל בשנת 2020, אנחנו אחרי 3 מערכות בחירות ברציפות. לקמפיינים יש חשיבות עצומה בחיי היום יום שלנו. אנחנו מצביעים גם, בין היתר, לפי מה שנתנו לנו להאמין ולשמוע מהמפלגות השונות. הדרך שבה הפוליטיקאים מפרסמים את עצמם משפיעה על האחדות בעם, על כל ההתנהלות הממשלתית והאווירה במדינה וכל זה במיוחד בתקופה הזאת שעדיין אין בה ממשלה גם אחרי 3 מערכות בחירות.
בנימין נתניהו שינה את הקמפיין שלו אחרי הפריימריז (מקמפיין שלילי לחיובי יותר). "יו"ר סיעת הליכוד, מיקי זוהר, אמר ל"ישראל היום" כי הפריימריז היו אינדיקציה מעולה כיצד מנצחים מערכת בחירות ואיך מתחזקים לקראת הבחירות הכלליות, נקטנו שתי אסטרטגיות ברורות מאוד: הרבה מאוד שטח, מה שהעיר את הצד שלנו, ונוסף על כך, לא תקפנו את היריב וכמעט התעלמנו מקיומו. ראינו בתוצאות הפריימריז שזה הוריד את ההתלהבות בצד השני". מתוך הכתבה
בכירים בליכוד מעריכים: קמפיין חיובי בבחירות יביא ל-61 מנדטים ללא תלות בליברמן".
בנימין נתניהו הוא דוגמא לכך שהקמפיינים משנים את התגובות ואת ההצבעות. אנחנו רואים את הרלוונטיות של סוג הקמפיין ואת המשמעות של קמפיין בכך שעם שינוי קטן הם יכולים לשנות את התוצאות. חשוב לציין שהקמפיין החיובי לא לוקח את שימוש העבר בקמפיינים שליליים. 

בעבודתי בחנתי את חשבונות האינסטגרם של שלושה פוליטיקאים מובילים, בנימין נתניהו בני גנץ ואביגדור ליברמן. לכל אחד מהם יש שיטת פרסום שונה ודומה, קהל מעריצים שונה ומעמד שונה בעם. לכל אחד מהם השפעה ישירה על החברה הישראלית ועל מצבה וזאת בגלל/ בזכות הקמפיינים שהם מפרסמים. בעבודה אראה את המאפיינים שאולי גורמים למצב להיות כמו שהוא היום.